לפעמים הייתי מסופקת אם בכלל

לפעמים הייתי מסופקת אם בכלל

מאוחר יותר באותו לילה הוא לקח אותי מאחור, גורר את הירכיים שלי באוויר, מפריד אותי עם הזין שלו. הוא זיין אותי כל כך חזק הראש שלי פגע בקיר, ולא הרפה עד שהוא קרע קריאת הצרחה השלמה ממני. הוא לקח אותי שוב בבוקר, לפני שהוא קם, הפעם מהצד, הרגל שלי על הירכיים שלו. בקושי התעוררתי כשהרגשתי את עוויתותיו נוזלות בתוכי. לפני שקם באור האפור, לפני עלות השחר, הוא ניקה אותי שוב בלשונו וגרם לי לצעוק צרודה כשזקנו של הבוקר נגרר על בשרי הכואב. הוא שיפשף אותו עוד יותר, חטף את הנובין עם זה עד שצעקתי, נאחזת בפניו, מריחה אותו במיצים שלי.

הוא נשק לי שוב בשקט, הטעם שלי מלא במיצים שלו, מריר ומלח הוסיף לחמיצות. זה גרם לי להרגיש קצת מתבייש שאני אוהב את הטעם של מה שעשינו יחד. לאחר ששכבתי ושקוע, הוא קם לבסוף ואמר, “את היית ילדה טובה אתמול בלילה, תישן קצת, אני אקבל ארוחת בוקר בשביל הבנים ואני”.

אמא השאירה אותי איתם, שני האחים שלי, ג’וש ורובן, ובעלה, אבי החורג, הוראס. הייתי אישה שגדלה כשאמא עזבה אותנו, ילדה חזקה עם רגליים ארוכות ומותניים דקיקים שלא ממש צריכים מחוך. היא ברחה עם סוכן נסיעות, איש שמן נחש שנוסע מעיר לעיר. היא לא הביטה לאחור כשעזבה. מעולם לא הייתי ממש התחשבות בה מלכתחילה. אמא תמיד היתה מעופפת ולא יותר מאשר לשווא.

כל מה שהיה צריך לעשות זה לומר לה כמה מלים מתוקות, והיא אפילו לא היתה צריכה לחשוב עוד על הילדה שלה, על האיש שנישאה לפני שנתיים, או על שני בניו.

כשהוראס ובניו חזרו מהעיר, הם כבר ידעו. יכולתי לראות לפי מראה הרעם שהוראס היה על פניו, והדרך הערמומית, הן ראובן והן ג’וש, הביטו בי. ג’וש ליקק את שפתיו הסדוקות, מסמיק כשאני תוקע את לשוני אליו. הוא נתן בי מבט שהודיע ​​לי שאשלם מאוחר יותר. שנאתי את ג’וש בדרך חמה ומוטרדת. הוא תמיד בהה בי כשהייתי עושה את המטלות שלי, ולפעמים הייתי שומע אותו במפרש המגן כאילו הוא עובד, למרות שידעתי שהוא לא. אבל אם ג ‘וש היה רע, ראובן היה גרוע יותר.

לפעמים הייתי תופסת אותו נוגע בעצמו, שם למטה, בעוד הוא מביט בי, אותו חיוך ערמומי על פניו שהוא נתן לי בדיוק באותו רגע. אחרי שהוצאתי את לשוני, השמיע ראובן רעש חנוק, ואפילו לפני שהסתכלתי למטה, ידעתי שהוא נוגע בעצמו מחוץ למבטו של אביו. הוראס לא צמרר לי כלל. לפעמים הייתי מסופקת אם בכלל היתה לו הרגשה אנושית, עם האופן הבוהק שהביט בי בעיניו החיוורות.

 

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *